מקור הצמח, ממשפחת הוורבניים, במזרח התיכון ובמרכז אסיה והוא נפוץ גם בישראל. שיח אברהם מקובל בשימוש הרפואות המסורתיות של האזור עוד מימי קדם. אבי הרפואה, היפוקרטס, שחי ביוון במאה החמישית לפנה"ס, הציע להשתמש בו לטיפול בפציעות, בזיהומים ובעזרה בפליטת השלייה לאחר הלידה. דיוסקורידס (מאה ראשונה לספירה) המליץ על הצמח לטיפול בזיהומים שמקורם ברחם וכמקדם מחזור חודשי. בפרס שימש הצמח לטיפול באי-שפיות, בטירוף ובאפילפסיה. לאורך ההיסטוריה שימשו פירות הצמח לטיפול במגוון בעיות הקשורות למחזור החודשי הנשי, לחיזוק מערכת העיכול ולהגברת תנובת החלב בנשים לאחר לידה. בגברים שימש הצמח לדיכוי יצרים מיניים מופרזים. במנזרים שימשו הפירות המיובשים של הצמח כתבלין נפוץ, ככל הנראה על מנת לדכא הליבידו של תושביהם. ולהבדיל, נערות בתולות בנות האימפריה הרומית נשאו עימן זרדים של הצמח כסמל לצניעותן (chastity). זהו כנראה מקור שמו העממי של הצמח (Chasteberry), שמשמעו "גרגרי הצניעות". המרפאים האקלקטיים של המאה ה-19 השתמשו בתמצית של שיח אברהם לקידום המחזור החודשי, לשיפור תנובת החלב וכן לטיפול באימפוטנציה וב"מלנכוליה מינית". לא ברור למי מבין המינים יועדו שימושים אלו בצמח. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב שיח אברהם לצמח ייחודי במנגנון השפעתו ההורמונאלית. הוא משפיע על המאזן ההורמונאלי דרך התערבות בהשפעת ההיפותלמוס על פעילות בלוטת יותרת המוח, דבר הגורם להגברת הפרשה של LH והפחתת FSH, ובכך משפר את פעילות הגופיף הצהוב ומגביר הפרשת פרוגסטרון בשחלה. השפעתו זו הופכת אותו לצמח בחירה עיקרי בטיפול במגוון בעיות בעלות רקע הורמונלי בנשים. עוצמת פעילותו בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרי.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מאזן/מזין מערכת הורמונלית (נשים), מדכא יצר מיני (גברים), מחזק איברי רבייה (נשים), ממריץ/מניע, מעורר יצר מיני*, מקדם פרוגסטרון, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, משפר תפקוד מיני*, משפר תנובת חלב אם, נוגד דיכאון, נוגד עווית.
* בקרב נשים בלבד.
שימושים מקובלים עיקריים
אי-סדירות מחזור חודשי, אל-וסת (אמנוריאה), אקנה, חוסר איזון הורמונלי (נשים), חוסר חלב אם, יצר מיני ירוד*, שחלה פוליציסטית, שרירנים ברחם (מיומות), תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה), תסמונת קדם וסתית (PMS).
* בקרב נשים בלבד.
שימושים מקובלים משניים
אנדומטריוזיס, דיכאון, דימומים לא תקינים מהרחם, הפרשות וגינליות, חולשת מערכת העיכול, יובש וגינלי, כאבי ביוץ, ליקויי פוריות (נשים), עוררות מינית מופרזת (גברים), קשיי עיכול (דיספפסיה).
בטיחות וזהירות
תופעות לוואי (המתרחשות ב-1%-2% מהאוכלוסייה), כוללות בדרך כלל בחילות, תחושת אי-נוחות בבטן ותופעות עוריות מינוריות (פריחות, אקנה). תופעות לוואי נוספות עלולות לכלול כאבי ראש, עייפות ותסמינים הורמונליים כגון שינויים באורך המחזור החודשי, כאבים בחזה ועלייה במשקל; שימוש בצמח עלול להגביר כאבי מחזור עוויתיים אשר אינם מקושרים לתסמונת קדם-וסתית, כנראה עקב השפעה מוגברת של פרוגסטרון על שחרור של פרוסטגלנדינים. אולם, על פי רוב מיטיב הצמח עם כאבי מחזור בעלי זיקה לתסמונת קדם וסתית, או עם כאבי מחזור הנובעים מגודש (congestive dysmenorrhea); מוטב להימנע משימוש בצמח בשילוב עם תרופות פרוגסטרוניות (העצמת פעילות), עם גלולות למניעת הריון (מחשש להפחתת פעילותן), או עם טיפולים הורמונליים; תיאורטית עשוי הצמח להפריע לפעולה של אנטגוניסטים דופאמיניים, אך אין ממצאים קליניים התומכים בהשערה זו. מדד רעילות LD 50: בניסוי בעכברים וחולדות; למעלה מ 2 גרם לכל קילו משקל.
הריון: עקרונית אסור הצמח לשימוש במהלך תקופה זו, אולם ניתן להשתמש בו במהלך הטרימסטר הראשון של ההיריון על מנת למנוע הפלות על רקע של חוסר בפרוגסטרון. מחקרים אשר נערכו בבעלי חיים לא הדגימו כל השפעה רעלנית לעוברים או הפרעה כלשהי למהלך התקין של ההריון. כמו כן, לא נצפו הבדלים משמעותיים במשקל ובבריאות העוברים בין קבוצות המחקר והביקורת.
הנקה: למרות שפעילותו הדופאמינרגית של הצמח עשויה לכוון להימנעות משימוש בצמח במהלך תקופה זו, הרי מחקרים קליניים הדגימו השפעה חיובית של הצמח על תפוקת ייצור חלב בקרב נשים מניקות (במינונים נמוכים). מחקרים אשר נערכו בנקבות מניקות של בעלי חיים לא הדגימו כל השפעה רעלנית של הצמח עליהן או על צאצאיהן.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 1-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 8:1 125-250 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר